פתח צ'אט
מגיע לך פיצוי כספי? בוא נבדוק את זה עכשיו ☺️
משרד עו"ד ליאור אליטים
מענה מיידי · ללא התחייבות
המידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב.

תודה! פרטיך נשמרו

עוברים לוואטסאפ כעת…

חיפוש באתר משרד עורכי דין ליאור אליטים
לחץ ESC לסגירה • לחץ מחוץ לחלון לסגירה
5.0
בדוק זכאות
דף הבית » עורך דין ביטוח לאומי » טבלת אחוזי נכות שמיעה ביטוח לאומי – כמה אחוזים מגיעים לך לפי הדציבלים שלך?

טבלת אחוזי נכות שמיעה ביטוח לאומי – כמה אחוזים מגיעים לך לפי הדציבלים שלך?

מאמר בנושא ביטוח לאומי אחוזי נכות פיצוי

תמונה של מאת עו"ד ליאור אליטים

מאת עו"ד ליאור אליטים

עורכת דין לדיני נזיקין

5.0

מחשבון ירידת שמיעה

הזינו את תוצאות האודיוגרמה לקבלת הערכת חומרה תפקודית.

📱 מותאם לנייד

אוזן ימין dB

500Hz
1000Hz
2000Hz

הזינו את הערכים המופיעים בבדיקת השמיעה.

אוזן שמאל dB

500Hz
1000Hz
2000Hz

טווח ערכים תקין: 0-120 דציבל.

ממוצע ימין

ממוצע שמאל

דרגת חומרה

טבלת אחוזי נכות שמיעה – גרסה מקוצרת וברורה

בביטוח הלאומי נהוג להסתמך על ממוצע ירידת שמיעה בתדרי הדיבור (500/1000/2000Hz) בכל אוזן, ואז לקבוע נכות רפואית לפי התקנות והוועדה הרפואית.

✅ מחשבים ממוצע לכל אוזן
✅ בודקים דו־צדדי/פער בין אוזניים
✅ מתעדים טינטון (אם יש)
ממוצע דציבלים (בקירוב) איך זה נשמע ביום-יום מה לרוב חשוב להדגיש/להביא לוועדה
עד ~30 dB
ירידה קלה
קושי בעיקר ברעש, לפעמים “מבקשים לחזור”. אבחנת אא״ג, בדיקה עדכנית, תיאור קושי בסביבה רועשת/טלפון.
~31–44 dB
ירידה בינונית
פספוס חלקי של דיבור, במיוחד מרחוק/ברעש; מאמץ משמעותי בהקשבה. דגש על השפעה תפקודית בעבודה, דיווח עקבי לרופא, ואם יש פער בין אוזניים—להציג אותו.
~45–69 dB
ירידה משמעותית
שיחה רגילה קשה ללא תנאים שקטים; לעיתים צורך בהגברה/מכשיר שמיעה. מסמכי התאמה/שימוש במכשירי שמיעה, תלונות מתועדות, בדיקות חוזרות שמראות החמרה.
~70 dB ומעלה
ירידה חמורה
קושי ניכר בתקשורת; לעיתים חירשות תפקודית. מסמכי שיקום שמיעה, חוות דעת אא״ג, פירוט פגיעה בתקשורת/תעסוקה, וכל תיעוד עזר/ליווי.
דוגמה מהירה לחישוב הממוצע (שימושי לגולשים)
נניח שבאוזן ימין התוצאות בתדרים 500/1000/2000Hz הן: 40, 45, 50.
הממוצע = (40+45+50) / 3 = 45 dB.
עושים אותו הדבר לאוזן שמאל – ואז הוועדה קובעת לפי התקנות בהתחשב בשתי האוזניים.
טינטון (צפצופים) – איך לא “נופלים” על זה
אם יש טינטון: חשוב שיהיה תיעוד עקבי אצל אא״ג/רופא משפחה, תיאור קבוע (לא “לפעמים”), והשפעה תפקודית (שינה/ריכוז/עבודה). בלי תיעוד – הרבה פעמים זה לא נכנס לשקלול.
רשימת מסמכים מומלצת לפני ועדה
• בדיקת שמיעה אודיומטרית עדכנית • סיכום אא״ג • מסמכי מכשירי שמיעה/שיקום • בדיקות קודמות להוכחת החמרה • תיאור תפקודי קצר ומדויק (טלפון, רעש, עבודה).

עשית בדיקת שמיעה וקיבלת תוצאה של 45 דציבל? 60 דציבל?
רוב האנשים לא יודעים איך הנתון הזה מתורגם בפועל לאחוזי נכות בביטוח לאומי – ומה ההבדל בין ירידה רפואית בשמיעה לבין נכות מוכרת שמזכה בזכויות.

טבלת אחוזי נכות שמיעה של ביטוח לאומי היא הכלי שבאמצעותו הוועדה הרפואית קובעת את שיעור הנכות. אבל חשוב להבין: הטבלה היא רק נקודת פתיחה. הדרך שבה מחשבים, מציגים ומגבים את הממצאים – יכולה להשפיע משמעותית על התוצאה.

בואו נעשה סדר.

איך ביטוח לאומי מחשב ירידת שמיעה?

החישוב אינו מתבסס על בדיקה כללית או על תחושה סובייקטיבית של קושי בשמיעה. הוועדה מסתמכת על בדיקה אודיומטרית רשמית.

מה מחשבים בפועל?

  1. נלקחים שלושה תדרים מרכזיים של דיבור:
    500 הרץ
    1000 הרץ
    2000 הרץ
  2. מחושב ממוצע הדציבלים בכל אוזן בנפרד.
  3. לאחר מכן מצליבים את שתי התוצאות בטבלה הקבועה בתקנות הביטוח הלאומי.

רק לאחר ההצלבה מתקבל אחוז הנכות הרפואית.

חשוב להבין:
לא כל ירידה מזכה באחוזים.
ולא כל פער בין האוזניים מתורגם אוטומטית לנכות גבוהה.

מדרג אחוזי נכות לפי עומק הירידה בשמיעה

להלן הסבר עקרוני (ולא טכני בלבד) של המדרג:

ירידה קלה – עד כ-25–30 דציבל

בדרך כלל לא מזכה באחוזי נכות.
הוועדה תראה בכך ירידה תפקודית מינימלית.

ירידה בינונית – 30–44 דציבל

כאן מתחילים להופיע אחוזים נמוכים יחסית – לרוב בין 5% ל-20%, בהתאם לפער בין האוזניים.

ירידה משמעותית – 45–69 דציבל

כבר מדובר בפגיעה מהותית יותר בשמיעה.
האחוזים יכולים להגיע ל-20%–40% ולעיתים אף יותר במקרים דו-צדדיים.

ירידה חמורה או חירשות תפקודית

כאשר מדובר בירידה עמוקה מאוד בשתי האוזניים (70–80 דציבל ומעלה), אחוזי הנכות יכולים להגיע ל-60% ואף מעבר לכך בהתאם למקרה.

טעות נפוצה: התעלמות מטינטון

אנשים רבים סובלים מטינטון (צפצופים באוזניים), אך לא מציינים זאת כראוי.

מה חשוב לדעת?

  • טינטון חייב להיות מתועד רפואית.
  • הוא צריך להיות קבוע ולא זמני.
  • עליו להיות מוכר כחלק מהליקוי.

במקרים מסוימים, טינטון יכול להוסיף אחוזי נכות נוספים מעבר לירידת השמיעה עצמה.

אם לא מדגישים זאת – הוועדה פשוט לא תתייחס.

נכות רפואית לא תמיד שווה קצבה

אחוזי הנכות שנקבעים בטבלה הם נכות רפואית בלבד.

מה המשמעות בפועל?

  • מתחת ל-20% – לרוב אין קצבה (למעט מקרים של תאונת עבודה).
  • 20% ומעלה – ייתכן מענק חד פעמי.
  • 40% ומעלה – עשויה להיפתח זכאות לקצבה חודשית, תלוי בסוג התביעה.

בנכות כללית, מעבר לנכות רפואית נדרש גם מרכיב של אי-כושר עבודה.

כלומר: אפשר להיות עם ירידת שמיעה משמעותית – ועדיין לא להיות זכאי לקצבה אם אין פגיעה תפקודית מוכחת.

פגיעה בעבודה לעומת נכות כללית

כאשר ירידת השמיעה נגרמה עקב חשיפה לרעש במקום העבודה – מדובר במסלול שונה לחלוטין.

במקרה כזה:

  • יש להוכיח קשר סיבתי בין הרעש לליקוי.
  • נבדקת היסטוריית תעסוקה.
  • ייתכן מענק או קצבה בהתאם לשיעור הנכות.

הבדל קטן באופן ניהול התביעה – יכול להשפיע דרמטית על התוצאה.

טעויות שחוזרות בוועדות רפואיות

מהניסיון בשטח, אלו טעויות שחוזרות:

  • ממוצע דציבלים מחושב לא נכון
  • התעלמות מבדיקות קודמות שמראות החמרה
  • חוסר התייחסות לפער משמעותי בין האוזניים
  • אי בדיקה של טינטון
  • התעלמות מהשלכה תפקודית (בעיקר במקצועות שדורשים שמיעה תקינה)

מי שמגיע מוכן – מעלה משמעותית את הסיכוי לקבל קביעה מדויקת.

מה לעשות לפני ועדה רפואית?

  1. לוודא שהבדיקה האודיומטרית עדכנית.
  2. להביא מסמכים רפואיים מרופא אף אוזן גרון.
  3. לתעד טינטון אם קיים.
  4. להדגיש פגיעה תפקודית בעבודה או ביום-יום.
  5. להבין מראש לפי הטבלה מה טווח האחוזים האפשרי.

ידע מוקדם מונע הפתעות.

שאלות נפוצות

1️⃣ איך מחשבים אחוזי נכות שמיעה בביטוח לאומי?

החישוב מבוסס על בדיקה אודיומטרית רשמית.
נלקח ממוצע ירידת השמיעה בתדרי הדיבור 500, 1000 ו-2000 הרץ בכל אוזן בנפרד. לאחר מכן מצליבים את הממוצעים בטבלה הקבועה בתקנות הביטוח הלאומי.

חשוב להבין:
לא מספיק לדעת “כמה דציבלים יש לי”.
אחוזי הנכות נקבעים לפי שילוב שתי האוזניים, ולא רק לפי האוזן החלשה.

2️⃣ האם כל ירידת שמיעה מזכה באחוזי נכות?

לא.
ירידה קלה יחסית (לרוב עד סביב 25–30 דציבל) בדרך כלל לא מזכה באחוזי נכות.

רק כאשר מדובר בירידה משמעותית יותר – ובעיקר כאשר היא דו־צדדית – מתחילים לראות אחוזים מוכרים בתקנות.

3️⃣ מה ההבדל בין נכות רפואית לקצבה בפועל?

אחוזי נכות שמיעה הם נכות רפואית בלבד.

כדי לקבל קצבה במסגרת נכות כללית, יש צורך גם בדרגת אי־כושר עבודה.
כלומר – גם אם נקבעו אחוזי נכות רפואית, עדיין צריך להוכיח פגיעה תפקודית שמונעת השתכרות.

בתאונת עבודה, המנגנון שונה וייתכן מענק או קצבה לפי שיעור הנכות.

4️⃣ האם טינטון (צפצופים באוזניים) מוסיף אחוזי נכות?

במקרים מסוימים – כן.

אבל לא מספיק לומר “יש לי צפצופים”.
הטינטון צריך להיות:

  • מתועד רפואית
  • קבוע ולא זמני
  • בעל השפעה תפקודית (שינה, ריכוז, עבודה)

ללא תיעוד עקבי – הוועדה לרוב לא תיתן לו משקל משמעותי.

5️⃣ האם פער גדול בין האוזניים משפיע על אחוזי הנכות?

כן, ולעיתים באופן מהותי.

כאשר יש פער משמעותי בין האוזן הימנית לשמאלית, הדבר עשוי להשפיע על הצלבת הנתונים בטבלה ועל ההשלכה התפקודית (קושי בכיוון קול, בטיחות, נהיגה, עבודה טלפונית).

פער כזה חשוב להדגיש בפני הוועדה.

6️⃣ מה עושים אם הוועדה קבעה אחוזים נמוכים מדי?

ניתן להגיש ערר לוועדה רפואית לעררים.

לפני כן חשוב לבדוק:

  • האם הממוצעים חושבו נכון
  • האם הוצגו כל הבדיקות
  • האם הייתה התייחסות לטינטון
  • האם הובאו בדיקות המראות החמרה

לעיתים ההבדל בין 10% ל-20% תלוי בפרט טכני שלא הודגש.

7️⃣ האם ירידת שמיעה עקב רעש בעבודה מזכה ביותר זכויות?

כאשר הירידה נגרמה מחשיפה לרעש במקום העבודה – מדובר במסלול של פגיעה בעבודה.

במקרה כזה:

  • יש להוכיח קשר סיבתי בין הרעש לליקוי
  • נבחנת היסטוריית התעסוקה
  • הזכאות יכולה להיות למענק או לקצבה לפי אחוזי הנכות

זה מסלול שונה לחלוטין מנכות כללית.

8️⃣ האם שימוש במכשירי שמיעה מפחית את אחוזי הנכות?

לא בהכרח.

הנכות נקבעת לפי ירידת השמיעה האובייקטיבית, ולא לפי איכות המכשיר.
עם זאת, אם המכשיר משפר משמעותית את התפקוד – הדבר עשוי להשפיע על הערכת ההשלכה התפקודית, בעיקר בנכות כללית.

9️⃣ האם צריך להביא בדיקות ישנות לוועדה?

בהחלט כן.

בדיקות קודמות שמראות החמרה לאורך זמן יכולות להיות קריטיות.
הן מסייעות להוכיח שמדובר בליקוי מתמשך ולא בממצא זמני.

חוסר בבדיקות היסטוריות עלול להוביל לקביעה נמוכה יותר.

🔟 מה חשוב להכין לפני ועדה רפואית בנושא שמיעה?

מומלץ להגיע עם:

  • בדיקת שמיעה עדכנית
  • סיכום רופא אף אוזן גרון
  • תיעוד טינטון אם קיים
  • בדיקות קודמות להוכחת החמרה
  • תיאור תפקודי קצר וממוקד (טלפון, רעש, עבודה, בטיחות)

ועדה רפואית בוחנת לא רק מספרים – אלא גם את ההשלכה על החיים בפועל.

לסיכום – המספרים חשובים, אבל הדרך חשובה יותר

עו"ד ליאור מסבירה טבלת אחוזי נכות שמיעה של ביטוח לאומי היא כלי טכני.
אבל התוצאה בפועל תלויה גם בהצגת הנתונים, באבחנות הנלוות ובאופן ניהול ההליך.

ירידה של כמה דציבלים יכולה להיראות שולית על הנייר –
אבל כשמדובר בפרנסה, בתקשורת ובאיכות חיים – המשמעות עמוקה הרבה יותר.

אם נקבעו לך אחוזים נמוכים מהמצופה, או אם התביעה נדחתה –
חשוב לבדוק האם החישוב וההתייחסות לליקוי בוצעו בצורה מלאה ומדויקת.

במשרד עו"ד ליאור אליטים תקבלו שירות מקצועי חמימוש הזכויות שלכם .

לייעוץ ללא עלות

השאירו פרטים ועו"ד יחזור אליכם בהקדם 

לעוד מאמרים בנושא בנושא

Scroll to Top
ליאור אליטים אייקון גוגל חדש
עו"ד ליאור אליטים


לבדיקה מקצועית של פיצוי כספי
מלאו את הפרטים ועורך דין מומחה יחזור אליכם עוד היום

#ביטוח לאומי #תאונות_עבודה #תאונות_דרכים #נזיקין

לבדיקת פיצוי

השאירו פרטים ועו"ד יחזור אליכם

5.0
משרד עו"ד ליאור אליטים