צלקות אחוזי נכות בביטוח לאומי נקבעים לפי סעיף 75 ברשימת הליקויים: צלקות בגוף (0% / 10% / 20%, ובמקרים מיוחדים לפי סעיפים אחרים), וצלקות בפנים ובצוואר (0% עד 50% לפי חומרת הכיעור והשינוי בצורת הפנים). צלקת היא סימן על העור שנשאר אחרי ריפוי פצע מפציעה, כוויה או ניתוח. הוועדה לא נותנת אחוז לפי "יש צלקת" בלבד – היא בוחנת האם היא מכאיבה, מכערה, נרחבת, משנה צורה, או מגבילה תנועה כשהיא מחוברת לרקמות. המדריך מסביר מה כתוב בסעיף, מה בודקים בפועל, אילו מסמכים מחזקים תיק, ומהן המלכודות – בלי הבטחת תוצאה.
בקצרה:
- צלקות אחוזי נכות מדורגים בסעיף 75: גוף מול פנים/צוואר – מדרגים שונים.
- גוף: 0% אם לא מפריעה; 10% מכאיבה או מכערה; 20% נרחבות באזורים מרובים.
- פנים וצוואר: מ־0% שטחיות עד 50% כששינוי הצורה מעורר דחייה.
- צלקת שמחלישה את קיר הבטן ודורשת חגורה – לרוב נבחנת לפי סעיף 19 (בקע), לא רק 75.
- חלק מהדרגות עשויות להיות "מנופות" בנכות כללית/שירותים מיוחדים – חשוב לקרוא את נימוקי הוועדה.
- המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי; כל מקרה לפי מסמכים והחלטות המוסד.
מהן צלקות ולמה סעיף 75 רלוונטי?
צלקת היא רקמה שנשארת אחרי שהעור או רקמות עמוקות יותר מחלימים מפצע. הפצע יכול לנבוע מתאונת עבודה, תאונת דרכים, כוויה, ניתוח, או חבלה אחרת. יש צלקות שטוחות ובהירות, יש היפרטרופיות (מורמות), יש קלואיד, ויש צלקות שקועות או מחוברות לשריר ולגיד. צלקת פנימית (הידבקויות) אינה תמיד נראית מבחוץ, אבל יכולה לגרום לכאב או להגבלה.
הגדרה קצרה לציטוט: צלקות אחוזי נכות בביטוח לאומי הם דירוג לפי סעיף 75 – לפי מיקום (גוף או פנים/צוואר), כאב, כיעור, היקף, שינוי צורה, ולעיתים לפי הגבלת תנועה או סעיף בקע כשיש התרופפות קיר הבטן.
סעיף 75 רלוונטי כשיש סימן נראה לעין, כשיש כאב במגע או במתיחה, כשיש שינוי במראה הפנים, או כשהצלקת מושכת ויוצרת מגבלה. הוא פחות עוזר כשיש קו דק קטן בלי תלונות ובלי כיעור משמעותי. להבנה כללית ראו את המדריך על אחוזי נכות בביטוח לאומי ואת קובץ התקנות – רשימת הליקויים.
כמה אחוזי נכות על צלקות לפי סעיף 75?
סעיף 75 מחולק לשני חלקים עיקריים. החלק הראשון עוסק בצלקות בגוף. החלק השני עוסק בצלקות בפנים ובצוואר. אין אחוז אחד ל"צלקת". הדרגה תלויה בתיאור הקליני: האם מפריעה, מכאיבה, מכערה, נרחבת, משנה צורה, או מחוברת לרקמות.
בגוף, לפי נוסח נפוץ של התקנות: צלקות שאינן מפריעות, אינן מכערות ואינן גורמות להתרופפות קיר הבטן – 0%; מכאיבות או מכערות – 10%; נרחבות באזורים מרובים – 20%. אם הצלקות מלוות בהתרופפות קיר הבטן ודורשות חגורה אורתופדית – האחוזים נקבעים לפי סעיף 19 (בקע). אם הצלקת מחוברת לרקמות או לאיברים – האחוזים לפי הגבלת התנועות או הפגיעה באיברים שאליהם היא מחוברת.
בפנים ובצוואר: שטחיות ובלתי מכערות – 0%; מכערות או הגורמות לשינוי צורת העפעפיים, האף, השפתיים או האוזניים – 10%; רחבות עם כיעור ניכר – 20%; רחבות או הגורמות לשינויים בולטים בצורת הפנים – 30%; הגורמות לשינויים בצורת הפנים המעוררים דחייה – 50%. אלה מדרגים לפי נוסח התקנות הנפוץ; הוועדה מתרשמת מבדיקה וממסמכים, ואין "אוטומט" לפי תמונה אחת.
חשוב לדעת: בחלק ממסלולי נכות כללית ושירותים מיוחדים מופיעים ליקויים "מנופים" – כלומר נקבעים אך לא תמיד נספרים לחישוב מסוים. לכן אחרי ועדה כדאי לקרוא לא רק את האחוז, אלא גם אם צוין ניפוי. להשוואה עם פגיעות עור/רכות אחרות ראו גם הידרדניטיס סופורטיבה אחוזי נכות.
טבלת מדרגים: גוף מול פנים וצוואר
| מיקום | מצב לפי סעיף 75 (נוסח נפוץ) | אחוזים |
|---|---|---|
| גוף | לא מפריעה, לא מכערה, בלי התרופפות בטן | 0% |
| גוף | מכאיבה או מכערה | 10% |
| גוף | נרחבות באזורים מרובים | 20% |
| גוף | התרופפות קיר בטן + חגורה | לפי סעיף 19 |
| גוף | מחוברת לרקמות/איברים | לפי הגבלת תנועה/איבר |
| פנים וצוואר | שטחית, בלתי מכערה | 0% |
| פנים וצוואר | מכערה / שינוי עפעף־אף־שפתיים־אוזן | 10% |
| פנים וצוואר | רחבה עם כיעור ניכר | 20% |
| פנים וצוואר | רחבה או שינויים בולטים בצורת הפנים | 30% |
| פנים וצוואר | שינוי צורה המעורר דחייה | 50% |
| מצב בתיק | השפעה | מה לשפר |
|---|---|---|
| תמונה בלבד בלי תיאור כאב/כיעור | מחליש | סיכום רופא עור/פלסטיק + תלונות מתועדות |
| צלקת בבטן עם בקע ובלי חגורה מתועדת | עלול לפספס סעיף 19 | תיעוד התרופפות + שימוש בחגורה |
| צלקת מושכת עם הגבלת כיפוף | פותח דיון בהגבלה | מדידת טווח תנועה + צילום/תיאור הדבקות |
| צלקת פנים בלי תיאור שינוי צורה | עלול לרדת ל־0%/10% | תיאור מבני של עפעף/אף/שפה + תמונות עדכניות |
מה הוועדה בודקת בפועל?
מהניסיון מול ועדות, תיק צלקות לא מסתכם בשאלה "יש לך צלקת?". הרופא מסתכל, ממשש, שואל על כאב במגע ובמתיחה, בודק אם העור נמשך ומגביל תנועה, ומעריך כיעור ושינוי צורה – במיוחד בפנים. אם המסמכים מתארים "כיעור קשה" והבדיקה מראה קו דק כמעט בלתי נראה – האמינות נפגעת. אם להפך: יש צלקת רחבה ומכאיבה אבל אין תיעוד – קשה לבנות דרגה גבוהה.
- מיקום וגודל: גוף מול פנים/צוואר; שטח, עומק, צבע, מורמות/שקועות.
- כאב ורגישות: מגע, חיכוך בבגדים, חשיפה לשמש, גרד.
- כיעור ושינוי צורה: במיוחד פנים – עפעפיים, אף, שפתיים, אוזניים.
- הגבלה מכנית: האם הצלקת מושכת ומונעת כיפוף/יישור?
- קיר בטן: האם יש התרופפות/בקע וצורך בחגורה?
- הקשר לאירוע: תאונת עבודה, דרכים, ניתוח, כוויה – לפי המסלול.
הזווית הייחודית: מלכודת נפוצה היא להגיע עם תמונת סלפי בלבד ולצפות ל־20% או 30%. הוועדה מחפשת התאמה בין מראה, תלונות ומסמכים. תיק שמחבר תיאור רפואי + תמונות עדכניות + מגבלות יומיום נותן בסיס טוב יותר. ראו גם עורך דין ביטוח לאומי.
אילו מסמכים להביא לוועדה?
- סיכום רופא עור או כירורג פלסטי עם תיאור מיקום, גודל, סוג הצלקת וכאב.
- תמונות עדכניות באיכות טובה (אור יום, בלי פילטרים), מזוויות ברורות.
- סיכומי מיון/אשפוז/ניתוח שמראים את מקור הפציעה או הכוויה.
- תיעוד טיפולים: הזרקות, לייזר, משחות, ניתוחים לתיקון צלקת.
- אם יש הגבלת תנועה: בדיקת אורתופד/פיזיו עם מדידת טווח תנועה.
- אם יש בקע/התרופפות בטן: הדמיה, המלצה לחגורה, תיעוד שימוש.
- בפנים: תיאור מבני של שינוי בעפעף/אף/שפה/אוזן, לא רק "מכער".
- תיעוד השפעה על עבודה או על חיי יום־יום (חיכוך, חשיפה, בושה תפקודית כשרלוונטי).
- בתאונת עבודה: מסמכי הכרה / בל-250 או מקבילים.
טיפ מעשי: בקשו מהרופא לכתוב משפטים מדויקים. "צלקת מכאיבה במתיחה, רגישה למגע, באורך כ־12 ס״מ בזרוע, מגבילה מעט את יישור המרפק" חזק יותר מ"יש צלקת". בלי כאב מתועד, דרגת "מכאיבה" קשה יותר לבסס.
נכות כללית, נכות מעבודה או תאונת דרכים?
- נכות כללית: כשיש מצב רפואי והשפעה על כושר השתכרות. שימו לב לליקויים מנופים – האחוז עלול להירשם ולא להיספר בכל חישוב. ראו עורך דין נכות כללית.
- נכות מעבודה: כשיש קשר סיבתי לתאונת עבודה, כוויה בעבודה או החמרה מוכרת. כאן סעיף 75 נפוץ מאוד בתיקי כוויות ופציעות חדות. ראו עורך דין תאונת עבודה.
- תאונת דרכים: מסלול מול ביטוח החובה/נזיקין לפי חוק הפיצויים – נפרד מביטוח לאומי, ולעיתים מקביל. צלקות פנים מקבלות משקל גבוה גם בהערכת נזק לא ממוני.
מי שנמצא בתחילת הדרך יכול להתחיל ב־בדיקת זכאות. אין לבנות ציפייה כלכלית על אחוז מדומיין מתמונה בלבד.
מתי עוברים לסעיף 19 או להגבלה תפקודית?
לא כל צלקת "נגמרת" בסעיף 75. אם אחרי ניתוח בטן יש התרופפות של קיר הבטן וצורך בחגורה אורתופדית – הדיון עובר לסעיף 19 (בקע), לפי נוסח התקנות. זו נקודה שרבים מפספסים: הם מבקשים "עוד אחוז על הצלקת" בזמן שהמסלול הנכון הוא בקע/התרופפות.
אם הצלקת מחוברת לשריר, לגיד או למפרק ומושכת – האחוזים יכולים להיקבע לפי הגבלת התנועה באיבר, לא רק לפי כיעור. לדוגמה: צלקת במרפק שמונעת יישור מלא תיבדק גם כהגבלה אורתופדית. לכן תיק טוב מפריד בין "מראה" לבין "תפקוד", ומביא מסמך לכל ציר.
בכוויות נרחבות לעיתים יש גם פגיעות נלוות: הזעה, רגישות לחום/קור, הגבלות במפרקים מרובים, וצלקות בפנים ובגוף יחד. הוועדה יכולה לדרג כמה פריטים – אבל חיבור מטומטם של "כל צלקת בנפרד ללא קשר" לא מחליף תיאור קליני מסודר. כשיש גם פגיעה עצבית באזור הצלקת – חשוב לתעד נוירולוגיה בנפרד.
מלכודות נפוצות בתיקי צלקות
- לבלבל "יש צלקת" עם אחוז אוטומטי: סעיף 75 דורש התאמה למדרג.
- תמונות בלי תיאור רפואי: מראה לבד לא מספיק לכאב או להגבלה.
- להתעלם מניפוי: אחוז שנרשם לא תמיד נספר בנכות כללית.
- לפספס סעיף 19: התרופפות בטן עם חגורה אינה רק "צלקת".
- להגזים בכיעור בפנים בלי תיאור מבני: עדיף לתאר שינוי בעפעף/אף/שפה.
- לערבב מסלולים: כללית, עבודה ודרכים – כללי הוכחה שונים.
טעויות נוספות: להגיע עם צלקות ישנות בלי בדיקה עדכנית; להסתיר שיפור אחרי ניתוח תיקון; לוותר אחרי 0% בלי לקרוא נימוקים; להגיש שוב אותו תיק בלי שינוי מהותי; להתעלם מהגבלה מכנית כי "זה רק עור".
עוד נקודה: ביום הוועדה כדאי לתאר כאב ורגישות אמיתיים. רופאים מזהים חוסר עקביות. עדיף לומר "כואב כשנוגעים וכשהחולצה נצמדת" מאשר להציג נכות שאינה מתועדת. עקביות בין מסמכים לבדיקה חיה היא נכס.
דחייה או דרגה נמוכה: מה הצעד הבא?
אחרי ההחלטה בדקו איזה פרט בסעיף 75 נרשם (גוף או פנים), האם צוין כאב/כיעור/היקף, האם היה דיון בסעיף 19 או בהגבלה, והאם יש ניפוי. אם חסרות תמונות עדכניות, סיכום פלסטיקאי, מדידת תנועה או תיעוד חגורה – ייתכן שיש מקום להשלמה או לערר לפי המועדים. אם המצב החמיר (קלואיד חדש, ניתוח נוסף, החמרת משיכה) – ייתכן שנכון לבנות בקשת החמרה עם מסמכים חדשים.
לסיכום מעשי: צלקות אחוזי נכות בביטוח הלאומי הם סיפור של סעיף 75 + מיקום + כאב/כיעור/היקף + תפקוד כשיש + מסלול נכון, לא של אחוז קסום לפי תמונה. כשבונים את התיק כך – הסיכוי שהוועדה תבין את המגבלה עולה. לייעוץ ראשוני אפשר לפנות דרך בדיקת זכאות או עמוד עורך דין ביטוח לאומי.
שאלות ותשובות נפוצות
כמה אחוזי נכות מקבלים על צלקות?
אין אחוז אוטומטי. לפי סעיף 75, בגוף נפוצים 0%/10%/20%; בפנים וצוואר המדרג מגיע עד 50% במקרים הקשים ביותר של שינוי צורה המעורר דחייה. הוועדה בוחנת מסמכים ובדיקה.
באיזה סעיף מדורגות צלקות בביטוח לאומי?
בעיקר בסעיף 75. אם יש התרופפות קיר בטן עם חגורה – לרוב לפי סעיף 19. אם הצלקת מחוברת לרקמות ומגבילה תנועה – לפי ההגבלה באיבר.
האם צלקת קטנה בבטן מקנה אחוזים?
לא בהכרח. אם אינה מפריעה, אינה מכערה ואינה גורמת להתרופפות – המדרג הנפוץ הוא 0%. מכאיבה או מכערה – לרוב 10%.
מה ההבדל בין צלקות גוף לצלקות פנים?
בפנים ובצוואר יש מדרג נפרד שמדגיש כיעור ושינוי צורה, כולל דרגות 30% ו־50% במצבים קשים. בגוף התקרה הנפוצה בסעיף 75 עצמו היא 20%, אלא אם עוברים לסעיפים אחרים.
אילו מסמכים חשובים לוועדה על צלקות?
סיכום רופא עור/פלסטיק, תמונות עדכניות, תיעוד מקור הפציעה, תיעוד כאב והגבלה, ובמקרים מתאימים – הדמיה/חגורה לבטן או מדידת תנועה.
מה זה ליקוי מנופה בצלקות?
ליקוי שנקבע אבל לא תמיד נספר בחישוב מסוים (למשל בחלק ממסלולי נכות כללית או שירותים מיוחדים). חשוב לקרוא את נימוקי הוועדה ולבדוק אם צוין ניפוי.
האם כוויות נרחבות נמדדות רק בסעיף 75?
סעיף 75 מרכזי לצלקות, אבל בכוויות נרחבות ייתכנו גם הגבלות במפרקים, פגיעות נלוות ודיון במספר פריטים. בונים תיק לפי כל מגבלה מתועדת.
מה עושים אחרי דרגה נמוכה מהצפוי?
קוראים נימוקים, בודקים אם חסר תיעוד כאב/כיעור/הגבלה או סעיף 19, ובוחנים ערר או השלמת מסמכים. לא מגישים שוב את אותו תיק בלי שינוי מהותי.
מאמרים קשורים
- אחוזי נכות בביטוח לאומי – טבלה מקיפה
- הידרדניטיס סופורטיבה אחוזי נכות
- עורך דין תאונת עבודה
- עורך דין נכות כללית
- עורך דין ביטוח לאומי
- פציעה בעבודה מציוד לא תקני
- עורך דין תאונות דרכים
- בדיקת זכאות
מקורות: המוסד לביטוח לאומי, קובץ התקנות – רשימת הליקויים (סעיף 75), קביעת אחוז הנכות הרפואית, ספר מבחנים לנכות כללית ונפגעי עבודה. נבדק לאחרונה: 21/10/2026. המידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
