אבלציה בלב היא הליך שמנסה להפסיק הפרעת קצב. מי שעבר אותה, או עומד לעבור אותה, שואל לרוב אם מגיעים לו אחוזי נכות מהביטוח הלאומי. התשובה תלויה פחות בעצם ביצוע ההליך ויותר במה שהוא מתעד: איזו הפרעת קצב יש, האם היא נלווית למחלת לב אחרת, ואיך היא משפיעה על התפקוד. הדף מסביר איך הנושא נבדק, בלי להמציא מספרים. על הפרעת קצב מהירה אפשר לקרוא גם בדף על טכיקרדיה ואחוזי נכות.
בקצרה:
- בנוסח התיקון לתקנות הביטוח הלאומי מ-2016 לא מופיע אחוז נכות ייעודי לאבלציה. הוועדה בוחנת את הפרעת הקצב ואת מצב הלב.
- קיום הפרעת קצב נקבע לפי בדיקת הולטר ל-24 שעות או תיעוד רפואי של אירוע, ולצדן קליניקה מתאימה ובדיקת תפקוד הלב (למשל אקו לב, מבחן מאמץ או צנתור).
- הפרעת קצב שנלווית למחלת לב אורגנית נקבעת לפי המחלה, והפרעת קצב ראשונית נקבעת לפי פרט משנה ד(1) בתקנות.
מהי אבלציה ומתי מבצעים אותה
אבלציה של הלב היא הליך שיוצר צלקות זעירות ברקמת הלב, כדי לחסום אותות חשמליים לא תקינים שגורמים להפרעת קצב. לרוב היא מבוצעת בצנתור: צינורות דקים וגמישים מוחדרים דרך כלי דם עד ללב, והרופא המבצע הוא קרדיולוג שהתמחה בהפרעות קצב, אלקטרופיזיולוג. בחלק מהמקרים היא נעשית במהלך ניתוח לב פתוח (מקור: מדיקו).
מבצעים אותה בדרך כלל כשתרופות או היפוך חשמלי לא הצליחו, או כשיש תופעות לוואי קשות מהתרופות. היא מתאימה לסוגים מסוימים של הפרעות קצב, למשל פרפור ורפרוף פרוזדורים, טכיקרדיה חדרית, מסלול עוקף ו-AVNRT. כמו בכל צנתור יש סיכונים. לפי מדיקו הם כוללים, בין היתר, נזק לכלי דם או למסתמי הלב, קרישי דם, אירוע מוחי או התקף לב, הפרעות קצב חדשות או החמרה של הפרעה קיימת, ולעיתים צורך בקוצב. הסיכוי להם אינו זהה לכל מטופל, ולכן ההחלטה נעשית עם הרופא המטפל. אם אירעה תופעה כזו, כדאי שהיא תתועד בסיכום האשפוז. מי שעבר גם צנתור או ניתוח לב יכול לקרוא על זכויותיו בדפים על זכויות לאחר צינתור וזכויות לאחר ניתוח לב פתוח.
האם יש אחוז נכות על אבלציה
הנוסח של התיקון לתקנות (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה, תיקון 2016, קובץ התקנות 7642) כולל פרט נפרד להפרעות קצב, ואין בו אחוז ייעודי לאבלציה. כלומר עצם ההליך אינו נקבע כליקוי בפני עצמו. מה שנבדק הוא הפרעת הקצב שבגללה בוצע, ומצב הלב אחריו. הביטוח הלאומי פרסם גם חוזר רפואי על התקנות בנושא מחלות לב (26.12.2016).
| מצב | איך נקבעת הנכות לפי הנוסח |
|---|---|
| הפרעת קצב שנלווית למחלת לב אורגנית | הנכות נקבעת לפי המחלה |
| הפרעת קצב ראשונית, כולל מחלות של תעלות הולכה, מחלות גנטיות ושימוש ב-ICD או CRT | הנכות נקבעת לפי פרט משנה ד(1) |
| אבלציה שבוצעה בלי הפרעת קצב מתועדת | אין בסיס לקביעה. קיום הפרעת הקצב צריך להיות מתועד |
מכאן שאין "אחוז אבלציה" שאפשר לצטט. מי שמציג את ההליך כאילו הוא מזכה באחוז קבוע מטעה. הוועדה מסתכלת על התיעוד ועל התפקוד.
איך הוועדה קובעת נכות על הפרעת קצב
לפי התקנות, קיומה של הפרעת קצב נקבע על פי בדיקת הולטר (מעקב אק"ג) ל-24 שעות, או תיעוד רפואי של אירוע של הפרעת קצב. בנוסף נדרשים קליניקה מתאימה ובדיקת תפקוד הלב, למשל אקו לב, מבחן מאמץ או תוצאת צנתור.
| מה נבדק | דוגמאות למסמכים |
|---|---|
| קיום הפרעת הקצב | הולטר ל-24 שעות, אק"ג מאירוע, סיכום ביקור בחדר מיון |
| הקליניקה | סיכומי רופא על תסמינים: דפיקות לב, סחרחורת, עילפון, קוצר נשימה |
| תפקוד הלב | אקו לב, מבחן מאמץ, תוצאת צנתור |
| הטיפול שבוצע | סיכום האבלציה, תאריך, תוצאה והמלצות להמשך |
מצב לב אחר שנלווה להפרעת הקצב, כמו אי ספיקה או מחלת שריר הלב, משנה את הדרך שבה נקבעת הנכות. בדף על אחוזי נכות לאחר השתלת קוצב לב אפשר לראות איך נבדק הנושא הקרוב של קצב ומכשירי קיצוב.
מה כדאי לתעד לפני הוועדה ואחריה
הוועדה הרפואית קובעת לפי מה שמונח לפניה. כדאי להגיע עם תיק מסודר:
- סיכום האבלציה ממחלקת הקרדיולוגיה, עם תאריך ותוצאה.
- הולטר ואק"גים מלפני ההליך ומאחריו, כדי להראות שינוי.
- אקו לב ומבחן מאמץ עדכניים.
- פירוט של אירועים חוזרים: מיון, אשפוז, היפוכים חשמליים, תרופות והשפעתן.
- תיאור של מה לא ניתן לעשות היום בעבודה ובחיים, כפי שהרופא המטפל מתעד.
אם ההפרעה חזרה אחרי האבלציה, או שנדרשה אבלציה נוספת, חשוב שגם זה יהיה מתועד. מידע כללי על התהליך מול הוועדה אפשר לקרוא בדף ועדה רפואית: להבין, להתכונן ולהגן על הזכויות.
אבלציה ופגיעה בעבודה
התקנות שצוינו לעיל חלות על נפגעי עבודה. מי שהפרעת הקצב קשורה לאירוע בעבודה או לתנאי העבודה צריך לבדוק אם אפשר להגיש תביעה כנפגע עבודה. התהליך מתחיל בטפסים של הביטוח הלאומי, ואפשר לקרוא עליהם בדף על טופס בל/200 ובדף נכות מעבודה. מי שאינו נפגע עבודה יכול לבדוק זכאות לקצבת נכות כללית. הפרטים בתביעת נכות כללית ובדף על טופס 7801.
מה עושים אם הנכות שנקבעה נמוכה
אם הוועדה קבעה אחוזים שלא משקפים את המצב, אפשר להגיש ערר. כדאי לבנות אותו על מסמכים רפואיים חדשים ולא רק על חזרה על הטענות הקודמות. השלבים מפורטים בדף טופס 7810 וערר על החלטת ועדה רפואית. אם המצב החמיר מאז, אפשר לבדוק גם בקשה להחמרת מצב.
מתי כדאי לפנות לעורך דין
כדאי לפנות לפני הוועדה אם מדובר בהפרעת קצב עם כמה אירועים, אבלציה חוזרת, מחלת לב נלווית, או פגיעה שקשורה לעבודה או לטיפול רפואי. במקרים כאלה ההבדל בין תיק מסודר לתיק חסר משפיע על הדרך שבה הוועדה בוחנת את המצב. עורך דין נזיקין יכול לבדוק את המסמכים ולהסביר מה חסר.
שאלות ותשובות נפוצות
האם יש אחוז נכות קבוע על אבלציה?
לא. בנוסח התיקון לתקנות הביטוח הלאומי מ-2016 אין אחוז ייעודי לאבלציה. הנכות נקבעת לפי הפרעת הקצב ומצב הלב.
איך מוכיחים הפרעת קצב בפני הוועדה?
לפי התקנות, בבדיקת הולטר ל-24 שעות או בתיעוד רפואי של אירוע הפרעת קצב, ובנוסף קליניקה מתאימה ובדיקת תפקוד הלב, למשל אקו לב, מבחן מאמץ או צנתור.
מה קורה אם הפרעת הקצב נלווית למחלת לב?
לפי התקנות, הפרעת קצב שנלווית למחלת לב אורגנית נקבעת לפי המחלה, ולא כנכות נפרדת.
האם שימוש ב-ICD או CRT משנה את הבדיקה?
לפי הנוסח, בהפרעות קצב ראשוניות, כולל שימוש ב-ICD או CRT, הנכות נקבעת לפי פרט משנה ד(1) בתקנות. כדאי להציג את סיכומי ההשתלה והמעקב.
האם אפשר לערער אם הוועדה קבעה אחוזים נמוכים?
כן. אפשר להגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית ולצרף מסמכים רפואיים עדכניים.
האם התקנות האלה חלות רק על נפגעי עבודה?
התיקון שאליו מתייחס הדף הוא לתקנות נפגעי עבודה. הביטוח הלאומי פרסם גם חוזר רפואי על תקנות בנושא מחלות לב. מי שאינו נפגע עבודה יכול לבדוק זכאות לנכות כללית.
קראו גם ומקורות
קראו גם: טכיקרדיה ואחוזי נכות | קוצב לב ואחוזי נכות | זכויות לאחר צינתור | עורך דין נזיקין
מקורות: קובץ התקנות 7642, תיקון תקנות נפגעי עבודה (מחלות לב), 2016; חוזר המנהל הרפואי, 26.12.2016, תקנות בנושא מחלות לב; מדיקו, אבלציה של הלב. המידע כללי ואינו תחליף לייעוץ רפואי או משפטי.
